#פידתכנון
היום מלאו 3 שנים להחלטה שבזמן אמת לא עשתה הרבה רעש, אך בפועל הצילה את אחד האזורים האורבניים השוקקים בירושלים, ואולי בארץ - שוק מחנה יהודה - מפרויקט תמוה ומגלומני, שהיה פוגע קשות באזור.
איך זה התחיל, לאן זה התגלגל, ומה היה חלקי בסיפור - הישארו עמנו >>
[אזהרת שרשורפלצת]
הפרויקט כונה "חניון עיני" (או "אגריפס" או "השוק"). התוכנית הייתה לייצר חניון של 7 קומות תת קרקעיות (!) עם כ-340 מקומות חניה, ממש מתחת רחוב אגריפס.
"פורטל" הכניסה (=הרמפה) נועד להיות בחזית בניין עיני (אגריפס פינת שילה - מול מאפיית & #39;הבחירה הטבעית& #39;, למי שמכיר), ומכאן שם החניון.
הטירוף התחיל בשנת 2004. ימי לופוליאנסקי, טרום תקופת הרק"ל. עיריית ירושלים קידמה תב"ע (מס& #39; 10051) שהכילה גרסה קצת קטנה יותר של החניון ("רק" 5 קומות תת קרקעיות). הוועדה המקומית המליצה על הפקדת התוכנית,- אבל מסיבה לא ברורה בסוף היא נתקעה ונגנזה.
חלפו כמה שנים, וב-2009 - לכאורה בלי קשר - אושר תיקון לתקן החניה העירוני (תב"ע 5166/ב).
בסעיף נידח בסוף התוכנית, מסתתרת פצצה: התקן מאפשר לעירייה להתיר בניית חניונים תת קרקעיים מתחת לכבישים בהליך מזורז של בקשה להיתר - בלי צורך לאשר תב"ע לפני כן.
שימו לב למשמעות: בעוד שכמעט כל מבנה (מעל או מתחת הקרקע) מצריך תב"ע (שתייצר לו זכויות בנייה, תגדיר קווי בניין וכו& #39;) - במקרה שהמבנה הוא חניון תת"ק מתחת לכביש, ניתן לקדם אותו בלי צורך בתב"ע, *ללא הגבלת גודל*. רק הגשת בקשה להיתר ופרסום להתנגדויות הציבור.
עקב מגבלת הסעיף, חניון עיני תוכנן כך שייחפר רק מתחת לשטח הרחוב, ולא מתחת למבנים. כתוצאה מכך הוא היה צר וארוך, וכדי להגיע למספר משמעותי של חניות נזקק לרדת עד 7 קומות - מינוס רציני בכל קנה מידה.
כשמדובר בחניון כל כך לא יעיל, מצופה היה למצוא לו הצדקות רציניות - אלא שלא ממש היו כאלה.
מקדמי הפרויקט טענו שהוא יאפשר פתרון לשתי בעיות אקוטיות בשוק: פריקת סחורה ופינוי אשפה.
איך? תוכנן שמלבד החניון שמתחת אגריפס, תהיה קומה 1- מתחת מחנה יהודה עצמו (=השוק הפתוח), שבה ייסעו רק משאיות. את הסחורה יפרקו בתת הקרקע ויעלו אותה במעליות ענק לפני הקרקע.
באותה קומה 1- תוכננה גם מערכת פינוי אשפה שהייתה אמורה להזרים את האשפה מפתחים בפני הקרקע, דרך צינורות פניאומטיים, לדחסנית תת קרקעית.
עבור כל המשאיות האלה תוכננה יציאה מפורטל נוסף, שהיה מוחק למעשה את רחוב האשכול - הרחוב שיורד מאמצע השוק הפתוח (שבתחתיתו מסעדת רחמו).
עד היום לא לגמרי ברור מה הוליד את מה, החניון את הפונקציות התפעוליות או להיפך.
מה שידוע זה שסוחרי השוק התנגדו לפתרון הפריקה המסורבל שהוצע; ולא פעם שמעתי טענה שהפרויקט בכלל התחיל מחלום של מישהו במחלקת התברואה להקל על פינוי האשפה, ונושא החניון נולד רק כדי לממן את המערכת התת-קרקעית.
עוצר רגע את התיאור הטכני כדי לתת למשמעות לשקוע:
מישהו אשכרה חשב שזה יהיה רעיון טוב לייצר חניון 340 מקומות חניה באזור הסואן והשוקק ביותר בעיר, באמצע רחוב שכבר היום דחוס מעבר לכל קיבולת.
מישהו חשב שיהיה רעיון טוב לייצר חניה (חניה בתשלום, תת קרקעית, יקרה להקמה) ל-400 איש >>
כאשר בכל רק"ל - שעוברת ליד השוק *פעם ב-3 דקות* - יכולים להגיע *500 איש*.
וזה לא רק מישהו אחד - שורה של אנשי מקצוע התגייסו (בתשלום) לטהר את השרץ הזה, וקידמו אותו במשך שנים. חייב לומר שהמחשבה הזאת מדכאת אותי בכל פעם שאני נזכר בסיפור הזה.
אבל נמשיך:
חלפו שנים מאז גניזת התב"ע מ-2004. ב-2008 ברקת נבחר. ב-2011 הרק"ל מתחילה לפעול ברח& #39; יפו. אזור מחנה יהודה חווה פריחה חסרת תקדים. האזור שוקק בכל שעות היום והלילה, ורוב ההגעות אליו הן בתחב"צ או ברגל ובאופניים. אחוז זניח מגיע ברכב פרטי, והעירייה מצהירה שתקשה על גישת רכבים.
ואז -
ב-2013, תחילת הקדנציה השנייה של ברקת, פתאום תוכנית החניון מתעוררת לחיים.
בסיבוב הזה, הודות לאותו סעיף מתקן החניה, זו כבר לא תב"ע אלא רק בקשה להיתר - הליך מזורז והרבה יותר מהיר.
מגישת הבקשה הפעם הייתה החברה העירונית & #39;עדן& #39;. הכל נעשה בחשאיות - כמעט בלי מודעות, בטח שבלי אייטמים.
זה השלב שבו התוודעתי לסיפור. באותו זמן הייתי עו"ד צעיר, ותכנון עירוני היה בשבילי עדיין רק תחביב.
התחלתי ללמוד את הנושא כי מיד קלטתי שיש פה אבסורד מטורף. גם מבחינה עניינית - לא הגיוני למשוך מאות רכבים פרטיים לאזור כזה; וגם מבחינה משפטית - לא הגיוני לבנות כזה דבר בלי תב"ע מפורטת.
הצלחתי לגייס לנושא את @MovGov (שבה עבדתי בעבר כסטודנט) ואת @adamteva, שתי עמותות מכובדות. כתבתי עבורן התנגדות מפורטת ומנומקת, ויחד איתנו הוגשו עוד מאות התנגדויות של סוחרים, דיירים ותושבים.
לשמחתי גם המינהל הקהילתי הסמוך & #39;לב העיר& #39; נרתם כנגד הפרויקט והגיש התנגדות לוועדה המקומית.
את דיון ההתנגדויות בוועדה המקומית ניהל הצדיק הנסתר מאיר תורג& #39;מן, שהיה אז הרכש החדש בקואליציה של ברקת. בדיון ייצג את התנועה @TomerNaor המלך, כשאני יושב לידו ומסייע בלחישות וטיפים.
להפתעתנו, הוועדה החליטה שבקשת ההיתר חצי אפויה, והקציבה למגישי הבקשה שנה אחת להגיש בקשה מתוקנת.
חלפה שנה, חלפו גם ארבע שנים. השוק עולה ופורח, מחירי השכירות בנחלאות גבוהים מתמיד. היה נדמה שהתוכנית מצאה את מקומה הראוי בפח האשפה של ההיסטוריה.
ואז, ב-2017, כמו עוף החול, הפרויקט התעורר שוב לחיים.
עדן פשוט הגישה מחדש את בקשת ההיתר, צירפה חוות דעת תנועתית מתוקנת וכמה הדמיות, וזהו.
בשלב זה כבר עבדתי בעצמי כעו"ד ב- @MovGov ונרתמתי במרץ לקרב המחודש. הגשתי בקשת חופש מידע אימתנית, חברתי למתנגדים נוספים (המינהל הקהילתי ובעלי נכסים סמוכים, שחששו - בצדק גמור - שהחפירות ימוטטו את המבנים העתיקים), והופעתי בדיון התנגדויות נוסף בניהולו של תורג& #39;מן אציל הנפש.
הוועדה המקומית החליטה לאשר את החניון בגרסה מצומצמת: היא ביטלה את קומה 1- מתחת השוק ואת פורטל המשאיות ברח& #39; האשכול.
כלומר בגרסה שאושרה, גם הכניסה וגם היציאה - של הרכבים וגם המשאיות - נועדו להתבצע מרחוב אגריפס, באופן שרק היה מגדיל את הברדק. מה שהתחיל כרעיון גרוע, הידרדר אפילו יותר.
על החלטת המקומית הוגשו 4 עררים (אחד מהם אני כתבתי), והחלה סאגה דיונית שנמשכה למעלה משנה, כללה אינספור בקשות ותגובות ושני ימי דיונים ארוכים בפני ועדת הערר.
אין סיכוי לכתוב פה את כל מה שהתרחש, אז אביא מעט תופינים:
הצלחנו להשיג חוות דעת מקצועיות, שהמחישו עד כמה הפרויקט הזה נוגד כל היגיון תכנוני ותחבורתי.
נציג משרד התחבורה כתב לוועדה כי "בניית חניון גדול במרכז העיר ירושלים עומדת בניגוד גמור למדיניות משרד התחבורה ועיריית ירושלים, היא תעודד שימוש ברכב פרטי ותגביר את הזיהום".
המתכננים הבטיחו במקור לוועדה המקומית שלא תהיה חסימה של התנועה במהלך הקמת החניון. אבל במהלך הערר הכרחנו אותם לערוך בדיקת היתכנות הנדסית (*לראשונה* מאז 2004, כן?), שגילתה - הפלא ופלא - שלמעשה מינהור אינו אפשרי, ויהיה הכרח לסגור את הרחוב במהלך העבודות.
בשלב מסוים גם חשפנו שברקת מסרב לאפשר לוועדה המקומית (שלו עצמו!) לקיים דיון חוזר בפרויקט, עקב העובדות החדשות שנחשפו בדיונים.
חברי הוועדה נאלצו לפנות לוועדת הערר במכתב, מאחורי הגב של ברקת, כדי לבקש לאפשר להם לדון בפרויקט. לא שעתו היפה ביותר של ברקת כראש עיר.
בין לבין, נעזרנו גם בפייסבוק (מוזמנים לחפש את העמוד "אוהבים את מחנה יהודה. עוצרים את חניון עיני", שהפעלתי באותם שנים) ובתקשורת.
המקומונים נהנו מהחגיגה העסיסית, ובעיתונות הארצית חגגנו ב @TheMarker, שם מירב מורן הצדקת שמה עלינו פוקוס לא פעם ולא פעמיים (כולל שער אחורי בדה מרקר שישי).
הדיונים בוועדת הערר היו מאוד אמוציונליים. הגיעו סוחרים ובעלי נכסים מהשוק שטענו בלהט נגד הפרויקט.
מנגד, נציגי העירייה ועדן התייחסו בזלזול מופגן לכל מי שהעז לחלוק על הפרויקט הגאוני שהם הואילו בטובם לחלוק עם העולם. הורגש שכוחות חזקים מאוד דוחפים בכל הכוח כדי שהפרויקט הזה יתממש.
למרות אינספור טענות שהעלינו במשך ההליך, המצב היה לא טוב. הוועדה לא השתכנעה שלא מתאים לבנות חניון כזה בלי תב"ע, וגם לא השתכנעה שלמשוך רכבים לאגריפס זה רעיון מטומטם. היה נראה שאנחנו הולכים לקראת הפסד.
ואז קרה הבלתי ייאמן: העירייה נפלה על פרט טכני.
מה קרה?
איכשהו עלינו על זה שרחוב האשכול (שבו כזכור תוכנן פורטל יציאה למשאיות כחלק מהחניון) - הוא בכלל לא שטח בייעוד "דרך", אלא בייעוד "שוק".
ואם אתם זוכרים, אותו סעיף מוזר מתקן החניה מאפשר להקים חניונים מתחת *לדרכים* - ורק שם. אם השטח הוא לא "דרך" - כבר לא ניתן להשתמש במעקף הזה.
העירייה פעלה בצורה גועלית, כהרגלה. לא מספיק שהיא הסתירה במשך שנים שמדובר בשטח בייעוד "שוק" - היא גם התנגדה שנעלה את הטענה הזו כשעלינו עליה במקרה.
לשמחתנו ועדת הערר נפנפה אותם - קיבלה את העררים וחייבה את העירייה 16,000 ₪ הוצאות.
וזה קרה בדיוק היום לפני 3 שנים.
(צריך לציין שהעירייה לא נכנעה, אלא שכרה משרד חיצוני והגישה עתירה מינהלית - די חסרת סיכוי - נגד החלטת ועדת הערר!
לשמחתנו חברי הוועדה המקומית התגייסו להתנגד למהלך הזה, ולאחר שהתחלף ראש העיר העירייה משכה את העתירה).
חניון עיני נזרק - כנראה לתמיד - לפח האשפה של ההיסטוריה, לצד בלוני ניסוי מגלומניים אחרים שהופרחו בירושלים במשך השנים.
בשנים שחלפו מאז נוספו עמדות פריקה ברח& #39; בית יעקב, נחפרת דחסנית תת קרקעית בכיכר ולירו (ליד תחנת הרק"ל), ובסך הכל השוק מתפקד וממשיך להיות שוקק ונגיש להפליא.
אבל עצם העובדה שאיוולת כזו קודמה במשך שנים ובהשקעת עתק - מטרידה מאוד.
כל ילד רואה שהאזור משגשג ומפוצץ באנשים נונסטופ. ברור גם שהרוב המוחלט לא מגיע ברכב (ספרנו בזמנו כ-3,000 מקומות בחניונים מסביב, והם לעולם לא מלאים - גם לא בערב שבת/חג). אבל העירייה - המשיכה לקדם פרויקט מיותר.
שיהיה ברור - אם לא היינו שם מול העירייה ועדן, הפרויקט הזה היה היום *בשלבי ביצוע*. חד וחלק.
במשך שנים, העירייה שפכה מיליונים על הדמיות ומצגות ותרשימים ודוחות, על שורה של יועצים - אדריכל, יועץ תנועה, יועץ קרקע, מנהל פרויקט ועוד - שהגנו על הפרויקט בוועדות. היא לא התכוונה לסגת.
עדן גם לא באמת חיכתה לאישורים פורמליים - היא כבר הכינה מסמכי מכרז (!) ליזם, שאמור היה לבנות את הפרויקט בשיטת TOD, והכל עוד לפני שההיתר בכלל אושר.
הייתה לה אפילו החוצפה לפרסם במקומונים מודעה שהכריזה "חניון עיני יוצא לדרך" - תוך כדי שהערר מתנהל! (וחטפו על זה נזיפה מוועדת הערר)
אם אני צריך לזקק כמה מסקנות מהסאגה הזו, אז:
א. הכל אפשרי - גם לחסום פרויקט שמקודם ע"י כוחות חזקים. מאוד.
ב. אלוהים נמצא בפרטים הקטנים - פרט קטן ולכאורה חסר חשיבות ("שוק" ולא "דרך") שינה הכל.
ג. יש עוד דרך ארוכה עד שגורמים עירוניים יפנימו עקרונות בריאים של עירוניות ושכל ישר.
עם הפנים קדימה - לי ברור שבסופו של דבר הכניסה לאגריפס תיחסם כליל לתנועה ממונעת.
זה ייקח כמה שנים; בהתחלה זה יקרה רק בימי שישי; אבל בסופו של דבר אין איך לברוח מזה. סחורה תגיע מוקדם בבוקר או לרחובות סובבים. אוטובוסים זו שאלה, ואני לא יודע מה יהיה הפתרון - אבל מאמין שהוא יימצא.
מבחינה אישית ומקצועית, התרומה שלי לביטול החניון היא אחד הדברים שאני הכי גאה בהם. שילוב של עבודה משפטית מאומצת, תכנון עירוני ואקטיביזם אזרחי, שהביאו להישג ממשי וחשוב. על הדרך גם הרווחתי קשרים וחברויות (עד היום הקבוצה הכי פעילה בווטסאפ שלי נקראת "חניון עיני ימ"ש" https://abs.twimg.com/emoji/v2/... draggable="false" alt="😄" title="Lächelndes Gesicht mit geöffnetem Mund und lächelnden Augen" aria-label="Emoji: Lächelndes Gesicht mit geöffnetem Mund und lächelnden Augen">).
השוק הוא אחד האזורים האהובים עלי בעיר, גם אם מאז שאני כבר לא עובד או גר באזור אני מגיע לשם רק פעם בכמה חודשים.
לפעמים כשאני שם, אני הולך לבקר את רחוב האשכול - הרחוב שניצל ממוות ומהפיכה לפורטל משאיות - ומצטלם איתו סלפי. ככה זה כשאוהבים.
[סוף]
@nirhasson @SadeYuval @amsterdamski2 @Heller_shlomi @yossisaidov @YaelFreidson @maier_yagod @idoklein1 @considerthefish
You can follow @itamar_sh.
Tip: mention @twtextapp on a Twitter thread with the keyword “unroll” to get a link to it.

Latest Threads Unrolled:
There are a lot of misconceptions about the Turkish diaspora in Germany. Since i just finished writing an essay about this topic I thought it's time to give other people
Read more
Las mejores calculadoras online en 2020A thread http://totumat.com/2020/11/26/las-mejores-calculadoras-online-en-2020/ Cuando se estudian asignaturas que requieren de cálculos complicados, nada mejor que contar con una buena calculadora.
Read more
Mitigating #ClimateChange is as much about taking up new techs as about leaving others behindMost studies focus on #coal's global downfall but another #energy tech decline is loomingRead my new
Read more