אז מה הסיבות לאסונות מחיצה? מה הקשר לפסיכולוגיה חברתית, ולמה זאת אך ורק אשמת המשטרה ומנהלי האירוע ולא בשום פנים אשמת האנשים שהגיעו לשם? למה אירועי מחיצה נהיים הרבה יותר נדירים עם השנים במדינות מפותחות, ולמה הרשלנות כאן היא ממש פלילית? הנה פתיל מתוסכל.

אירועי מחיצה יכולים לקרות בכל מקום: בהופעות רוק (פסטיבל ערד, 3 מתים), משחקי כדורגל (אסון הילסבורו, 1989, 96 מתים), אירועי דת (מכה, 1990, 1426 מתים; מכה 1994, 270 מתים; מכה 1998, 118; מכה 2004, 251; מכה 2006, 345). כ-5,000 איש נמחצו למוות בפורטוגל ב-1809.

הסיבות לאירועי מחיצה הן לא בהכרח דרמטיות. בתחנת רכבת במינסק, 53 אנשים נמחצו למוות כשגשם גרם לאנשים להידחק פנימה. בהרבה אירועים מאשימים את הקהל ב״פניקה״ או ב״אלימות״, אבל זאת אינה הסיבה. הסיבה היא תמיד התכנון של תנועת ההמון, חוסר בתקשורת, וכשלים בניהול ההמון על ידי כוחות הביטחון

אירועי מחיצה נוצרים כאשר כמות גדולה של בני אדם נדחסים לאזור קטן. חוסר בתקשורת בין חלקים שונים בהמון יוצר תהליך הדרגתי של גלי לחץ. האנשים מאחורה לא יודעים מה קורה מקדימה, וכאשר יש לחץ גדול (מעל ל4-6 אנשים למטר מרובע), אנשים כבר לא יכולים לשלוט בתנועה שלהם. https://www.theguardian.com/world/2015/oct/03/hajj-crush-how-crowd-disasters-happen-and-how-they-can-be-avoided

כאשר מצב כזה קורה, ואם אין דרך לשחרר את הלחץ, אירוע מחיצה הוא כמעט בלתי נמנע. נפילה של אנשים יוצרת מרווח שגורם לדחיפה מוגברת, ואם אין דרך לשחרר את הלחץ, אין שום יכולת של מי שנמצא בהמון לזוז. מי שנמצאים שם, לא משנה איפה, הוא תמיד קורבנות ואין להאשים אותם.
https://www.newyorker.com/magazine/2011/02/07/crush-point

לאחר מספר רב של אירועים טראומטיים, מדעניות ומדענים ומהנדסות ומהנדסי בטיחות הגיעו לנהלים ברורים שיכולים להוריד בצורה משמעותית את הסיכון למחיצה. בעיקר, צריך להימנע ממשפכי תנועה שמנתבים בני אדם לאזור צר ומסוכן.

למשל, להוריד גדרות כדי למנוע מצב שאין מוצא להמון או להחליף בגדרות שיכולות ליפול או להתקפל. במגרשי הכדורגל בבריטניה, למשל, הורידו את כל הגדרות המובילים למגרשים, ומאז לא היו שום אירועי מחיצה במשחקי כדורגל.

השליטה בהמון (crowd control) היא קריטית. יש לוודא שההמון יראה מה קורה בהמשך (דבר שלא קרה במירון בגלל הפנייה במדרגות), המשטרה צריכה לדעת את מספר האנשים באזורים הבעייתיים ולמנוע כניסה של אנשים, וצריכה להיות יכולת לתקשר עם חלקים שונים של ההמון. https://www.haaretz.co.il/news/MAGAZINE-1.9761374

לאחר פסטיבל ערד, מכון התקנים גיבש תקן לבטיחות באירועים המוניים. מעבר לפרטים טכניים, התקן דורש אחריות ברורה ומתועדת לבטיחות, שליטה מרכזית, יתירות, והסקת מסקנות. https://www.osh.org.il/site/newsletter_malav/teken%205688.htm
התקן לא הפך לחוק, וחלקים חשובים מהתקן לא הושלמו. https://www.themarker.com/opinion/1.3905880

נוהל אישור המשטרה לאירועים המוניים כולל הנחיות מאוד כלליות שקשורות לצפיפות (אישור של מומחה בטיחות ויציאות חירום) ולעומת זאת יורד לפרטי פרטים של רישות האזור במצלמות אבטחה (13למשל, .ג. ״מהירות הצילום לא תהיה פחותה מ-25FPS״. https://www.tel-aviv.gov.il/Business/BusinessLicense/DocLib/%D7%A0%D7%95%D7%94%D7%9C%20%D7%9E%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%94%20%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%99%20%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%9D%20%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D.pdf

אני יודע על המירון רק מביקור שם לפני כמה שנים ומהתקשורת. נראה שהאזור בו עבר ההמון תוכנן כמלכודת מוות. אין מספיק יציאות לשחרור הלחץ, אין שליטה בכניסת האנשים למסדרון, והפנייה במדרגות מונעת תקשורת ועוד ועוד. היו מספר דוחות של מבקר, ללא שום יישום. הלב נשבר. https://www.calcalist.co.il/local_news/article/SJj118Dtvd

למתעניינים: סקירת ספרות של כ64 מאמרים. הכי קריטי:
"The common belief that [stampedes] result from an irrational and panicking crowd has progressively been replaced by studies suggesting that successive systemic failures are main underlying causes."
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30479244/