Read on Twitter
מהן הבעיות עם "רובים חיידקים ופלדה"? (הסחת דעת מהקורונה)
ספרו של ג'ארד דיימונד, "רובים חייקים ופלדה" הוא ללא ספק אחד הספרים החשובים ביותר שנכתבו ב-50 השנים האחרונות. הוא היווה השראה לרבים, ביניהם הכלכלנים שאתם מחקריהם אני ועודד גלאור סוקרים בספרנו "מסע האנושות". >>
ספרו של ג'ארד דיימונד, "רובים חייקים ופלדה" הוא ללא ספק אחד הספרים החשובים ביותר שנכתבו ב-50 השנים האחרונות. הוא היווה השראה לרבים, ביניהם הכלכלנים שאתם מחקריהם אני ועודד גלאור סוקרים בספרנו "מסע האנושות". >>
>> בדומה לספר שלנו, דיימונד מציע מנגנונים אשר מסבירים את פערי העושר בין אומות העולם. מנגנון אחד הוא תפוצה של מיני בע"ח וצמחים הניתנים לביות. מסתבר שרוב בע"ח וצמחי המאכל לא ניתנים לביות מסיבות טכניות שונות, ורק מעטים היו "מושלמים" כמו חיטת הבר, כבש הבר ואבות אבותיה של הפרה. >>
>> לפי דיימונד, המהפכה הניאולית (החקלאית) פרצה לראשונה באזורים שבהם נפוצו יותר צמחים ובע"ח כאלו, כגון הסהר הפורה, וכך היה להם יתרון ראשוני שנשמר עד היום. היתרון הזה בהמשך היתרגם לקדמה טכנולוגית (רובים ופלדה) ועמידות לחיידקים שעזרו לאימפריות החקלאיות להשתלט על אימפריות אחרות. >>
>> מלבד זאת, דיימונד מדבר על הציר של היבשות השונות. יבשת אירואסיה מתוחה על פני ציר מזרח-מערב, אז יש בה הרבה אזורים באותו קו רוחב שמאופיינים באקלים דומה ואפשר להשתמש בהם באותם הטכנולוגיות והצמחים ובע"ח המבויתים. >>
>> זה תרם למסחר ולהתפתחות, בהשוואה לאפריקה ודרום אמריקה, שמתוחות על פני ציר צפון-דרום וקשה להעביר בהן טכנולוגיות מאזור לאזור. אלו הם הגורמים העיקריים לדעתו לפערי העושר, אם כי הוא גם מציין מספר אחרים. >>
>> בגדול התיאוריות האלו נתמכות בממצאים האמפיריים, אך המפה המצורפת, המתארת את תאריך פריצת המהפכה הניאוליתית בארצות שונות, מדגימה מדוע הן אינן רלוונטיות לפערי העושר הנוכחיים. >>
>> למשל, החקלאות הגיעה בתחלה לדרום אירופה, ורק מאוחר יחסית לארצות סקנדינביה ואנגליה, שהן כיום יותר עשירות. הסהר הפורה כיום הוא ברובו אחד האזורים העניים בעולם, וכך גם הודו. ניתוח סטטיסטי מעלה שהתיאוריות של דיימונד מנבאות תוצר לנפש עד בערך שנת 1500, ולא לאחר מכן. מדוע? >>
>> היתרון המוקדם בחקלאות אכן עזר לחברות אנושיות שונות להתעשר ולהתפתח מבחינה טכנולוגית, אך הוא גם עודד אותן לפתח יתרון יחסי בחקלאות. ההתמקדות בחקלאות דיכאה מגמות של עיור, מסחר ותיעוש, שהיו בהמשך הבסיס לעושר של הולנד, בריטניה ובאופן כללי מערב וצפון אירופה. >>
>> מלבד זאת, בחלק מהאזורים, כגון המזה"ת, שינויים סביבתיים פגעו ביתרון הזה. אזורים אחרים, כגון המחוזות הפוריים של סין וטורקיה, נשארו מפותחים מאוד במשך אלפי שנים אבל נקלעו לניוון בהשוואה למערב אירופה בגלל סיבות מוסדיות, כגון ריכוזיות והיעדר תחרות. >>
>> עומר מואב ושותפיו מראים במחקר מדוע חקלאות כשלעצמה איננה מספיקה, ויש חשיבות גם לגידולים השונים: אימפריות יכולות לצמוח על בסיס חיטה או אורז, אך לא על בסיס פקעות שאותן קשה יותר למסות ולאחסן. לכן הן לא צמחו באזורים כגון אפריקה שבהן פקעות נפוצים יותר. >> https://ageconsearch.umn.edu/record/269316/
>> לסיכום, התיאוריה של דיימונד מסבירה דברים רבים, ובעיקר חשובה כחלק מהמלחמה ברעיונות גזעניים, אך היא לא מסבירה את פערי העושר בעולם המודרני. דיימונד כמעט שלא מתייחס למהפכה התעשייתית ולצמיחת פערי העושר המודרניים בין המערב ובין כל השאר. >>
>> בספר שלנו אני ועודד כותבים בהרחבה על מאפיינים שונים המתקשרים למוסדות, תרבות וגיאוגרפיה, ומתארים תמונה שלמה יותר של הגורמים שהובילו מהמהפכה הניאוליתית ועד לפערי העושר המודרניים.
קישור: https://www.e-vrit.co.il/Product/17239/%D7%9E%D7%A1%D7%A2_%D7%94%D7%90%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%AA
